לאחר קום המדינה הרחיב אפרים את פעילותו בענף הבניה ופיתח עבור הסוכנות היהודית ומשרד השיכון יישובים ושיכונים רבים ברחבי ישראל, כדוגמת יישובי התענכים, עפולה, חדרה, גבעת אולגה ושכונות עולים רבות, שקלטו אליהם את גלי העלייה. על רקע תנופת הפיתוח והצמיחה הדמוגרפית באזור המרכז, המשיך רוגובין ובנה במרוצת שנות ה-50 אלפי יחידות-דיור בעיקר בגוש דן ובשרון, תוך שיתוף פעולה עם חברות בנייה מובילות כמו שיכון ופיתוח, שיכון עובדים ואזורים.

תקופה זו עיצבה את תדמיתה של חברת הבנייה בראשות אפרים רוגובין, והיוותה, למעשה, את השלד שממנו המשיכה וצמחה. הודות למאפייני פעילותה, ביניהם אמינות, מקצועיות ויסודיות ללא פשרות, יציבות ואיתנות פיננסית, זכתה החברה למוניטין מקצועי רב בענף הבניה – מוניטין שעמד לזכותה במהלך שנות ה-80, עם התרחבות שוק הנדל"ן בישראל.

על רקע התרחבות השוק יזמה החברה והקימה מבני משרדים ומסחר רבים. בין אלה: מבנים בדרום תל-אביב, בגבעתיים, ברמת גן, בראשון לציון ובהרצליה. בתוך כך, היא המשיכה לפעול נמרצות בתחום הבנייה למגורים, לרבות שכונות ומתחמים. בניית שכונת בבלי בתל-אביב, הכוללת מרכז מסחרי ובית קולנוע, היא אחת הדוגמאות לכך.

מקפצת המדרגה של רוגובין בשנים אלה התבטאה לא רק בגידול בהיקף פעילותה, כי אם גם בהיקף עובדיה. מאות עובדים, לרבות מהנדסים, מנהלי עבודה וקבלנים, הועסקו על ידה לאורך "שרשרת הייצור" של הבנייה, החל מייזום הפרויקטים, ניהולם, תכנונם ובנייתם, וכלה במתן השירות לאחר מסירתם.